ערך מיטיב מס׳ 3 שאני מאחלת לנו ליישם בשנת 2024: אומץ.

האומץ להיות מי שאני יודעת שקיימת בי, להיות העם שאנחנו יודעים שאנחנו.

-

זה לא תמיד פשוט, יכול להיות גם מפחיד (אותי לפחות), להיות מי שאנחנו באמת, על כל רבדינו, להשמיע את הקול שלנו, הדיעות שלנו, הרעיונות שלנו, להביא לידי ביטוי את הגדולה שבנו, אולי אפילו להביא משהו חדש לעולם.

ולמה זה מפחיד (אותי לפחות...)?

משום שהרבה מאיתנו (אני לפחות...) זקוקים להכרה, לתגובה אוהדת, אנחנו רוצים שיקבלו אותנו ואת הקול הייחודי שלנו ויש סיכוי שהקול הזה ייתקל בביקורת, שהרעיונות שלנו יפגשו זלזול, שיגידו לנו - את?

אנחנו רוצים שיקשיבו לנו, יעמיקו איתנו, יתנו לנו מקום.

ולפעמים, ממש רק לפעמים - הקולות האלה - של הזלזול, הביקורת, ה-את? בעצם... נמצאים אצלנו בראש.

אנחנו אלו שפוחדים לתת מקום, אנחנו אלו שמדמיינים מראש את הדחיה והזלזול ואת ה-את? (אני לפחות...).

-

אז אני מאחלת לכולנו (ולי גם) לאזור אומץ מול הקולות המקטינים, בין אם הם בתוכנו ובין אם הם מחוצה לנו, ולהביא את כל כולנו לעולם הזה - כי לשם כך אנחנו כאן.

-

ואני גם מאחלת לנו את זה כעם.

להפסיק לפחד מהמושג ״העם הנבחר״ ולהתחיל לשאול שאלות קשות - נבחר למה? מה זה אומר? מה זה דורש להיות נבחר?

איך זה שנשאבנו לתוך ביקורת על המושג הזה, כאילו הוא בא לומר שאנחנו טובים יותר מאחרים, ולא הבנו שההיפך הוא הנכון - שעלינו להתאמץ כדי להיות טובים?

כי בתפיסה שלי, זה לא כזה לוקסוס להיות עם נבחר, בטח שזה לא מעין כתר מלוכה שיושב לנו על הראש, אלא זה דורש מאיתנו עבודה קשה על המידות והעשיה שלנו, זה דורש התבוננות יומיומית במה שאנחו מוציאים מאיתנו ובקרה על מה שאנחנו אומרים ועושים, זה חת׳כת ג׳וב לא קל...

אבל אם אנחנו כבר כאן - אז למה לא לגדול מזה?

-

ואם אנחנו אוזרים אומץ להיות מי שאנחנו, לתת לקול שלנו מקום, אז כבר לעשות את זה בגישת הערכים המיטיבים:

1. בלי לדרוס ערכים אחרים.

2. בלי לפגוע באנשים אחרים.

3. בלי לעבור על חוקים, מדיניות וכללים מקובלים, בכל מקום שנהיה בו.

כי, בכל זאת, באנו להיטיב.

ואם אסכם בכמה מילים: ערך מיטיב מס׳ 3 שאני מאחלת לנו ליישם בשנת 2024: אומץ.